שאלות ותשובות

כאבים בברכיים – מהן הסיבות ומה עלי לעשות?

כאבים בברך יכולים לנבוע מסיבות שונות וברמות שונות של כאב, הכאב יכול להיות חריף או כרוני (ממושך).

 בין הסיבות לכאב חריף:

  • חבלה ישירה או עקיפה לברך כתוצאה מנפילה, תאונה, תנועה פתאומית יכולה לגרום:

קרע של רצועה צולבת (ACL, PCL),קרע של רצועה צידית, קרע של גיד הפיקה, קרע של סהרון (מניסקוס).

שבר של אחת מהעצמות המרכיבות את המפרק

  • גירוי של רקמה בברך יכול לגרום לתהליך דלקתי חריף.
  • זיהום בחלל המפרק ממקור חיידקי.

בין הסיבות לכאב כרוני (ממושך):

כאב שנמשך מספר חודשים עד שנים. הסיבה יכולה להיות כתוצאה ממחלות ניווניות/דלקתיות של רקמת הסחוס המצפה את החלקים הפנמיים של מפרק הברך (אוסטיאוארטריטיס), שחיקת סחוסים כזו יכולה להתפתח עם הגיל או כתוצאה מחבלה ישנה שפגעה בסחוס המפרקי , שחיקת הסחוסים יכולה להיות גם בשל דלקת מפרקים שגרונית (ראומטואיד ארטריטיס).

כ 95% מהתלונות על כאבי ברכיים הן בשל שחיקת סחוסים (אוסטיאוארטריטיס).

בכאב חריף (כתוצאה מחבלה) עוצמת הכאב תרד עם הזמן (בעזרת טיפול מקומי ותרופות) אך יתכנו מגבלות בהנעה וביציבות המפרק כתלות בסוג החבלה. קרע של רצועה יכול לגרום לתחושת חוסר יציבות של הברך וקרע של סהרון יכול לייצר מגבלה בכיפוף ויישור וגם לכאב בהליכה ובתנועות מסוימות של הברך. החבלה לברך יכולה לגרום בעתיד להתלקחות דלקתית שתתבטא בנפיחות וכאב.

בכאב כרוני שנובע ממחלה שחיקתית של הסחוס הכאב יתבטא בתחילה בגלים של התלקחויות דלקתיות ובהמשך בכאב תמידי בפעולות יומיומיות כגון הליכה, קימה, עלייה וירידה במדרגות.

בשלב ראשון יש לפנות לרופא המטפל. כאב בברך יכול לנבוע מסיבות שונות ויש להתאים הבדיקות והטיפול לסוג הבעיה. הרופא ישאל שאלות על אופי הכאב והיכן ממוקם ובמידת הצורך יפנה אותך לבדיקות, צילומים וייעוץ אורתופד מתאים.

בגיל צעיר פעמים רבות, מדובר בכאב ממקור של פגיעה ברקמה רכה כמו קופסית המפרק, רצועות, סהרונים (מניסקוס) ויש לפנות לאורתופד מומחה בפגיעות ספורט. בגיל מבוגר (60+), בד”כ מדובר בשחיקת סחוסים (אוסטיאוארטריטיס) והרופא המתאים הוא רופא שהתמחותו היא החלפת מפרקים.

הטיפול בכאב חריף: מנוחה והורדת פעילות. קירור האזור. הרמת הרגל. חבישה אלסטית. תרופות: משככי כאב ונוגדי דלקת. הטיפול בכאב כרוני: בשלב ראשון הטיפול יהיה שמרני, טיפול שמרני יכול לכלול בין היתר: פיזיותרפיה -חיזוק רקמות רכות סביב המפרק לייצר תמיכה במפרק והקטנת עומס. הידרותרפיה– טיפול בבריכת מים במטרה להוריד את העומס על המפרק. אפוסתרפיה – נעליים עם מבנה כדורי מיוחד שמפחיתות עומס בנקודות קריטיות על גבי המשטח המפרקי. תרופות כולל משככי כאב מסוגים שונים ונוגדי דלקת. הזרקות למפרק של פלזמה מועשרת בטסיות (PRP), חומצה היאלורונית (חומרים מסככים)  חומרים נוגדי דלקת (סטרואידים).

קורטיקוסטרואידים סטרואיד הוא הורמון סינטטי המפחית את התהליך הדלקתי שגורם לכאב ונפיחות של המפר, הטיפול זול ויעיל ועם השפעה מהירה יחסית. את הסטרואידים מזריקים למפרק בד”כ עם חומר מאלחש. השפעת זריקת סטרואידים יורדת בד”כ בהזרקה חוזרת. חומצה היאלורונית החומצה שנוצרת באופן טבעי בגוף עוזרת למפרקים נושאי משקל בסיכוך ובלימת זעזועים. ניתן להזריק חומר סינטטי בזריקה חד פעמית או בשתי זריקות בזמנים שונים. חומצה היאלורונית קשורה לפיברין פיתוח ישראלי של חומר סיכוך המכיל חומצה היאלורונית ופיברין, השילוב יוצר מבנה ג’לטיני עמיד. מסייע בבלימת זעזועים ופיזור לחצים, ניתן  בזריקה אחת. זריקת פלזמה מועשרת בטסיות   (PRP) בטיפול זה הרופא ייקח דם מהוריד, הדם יוכנס למכונת צנטריפוגה שתפריד את מרכיבי הדם ותשאיר רק את הפלזמה וטסיות הדם. הפלזמה וטסיות הדם יוזרקו לתוך חלל המפרק. החומר המרוכז של הפלזמה והטסיות יכול לסייע בחלק מהמקרים בתהליך הריפוי.

הזרקת תאי גזע ( Mesenchymal Stem Cells)

תאי גזע מיוצרים באופן קבוע במח העצם ומסייעים בשיקום של רקמות פגועות בגוף, הזרקה של תאי גזע לברך אמורה לפחות באופן תאורטי לסייע בהאטה של תהליכי שחיקת סחוסים ושיקום סחוס פגוע והפחתת תהליכי דלקת. להפקת תאי גזע שואבים דם, בד”כ מהזרוע, מפרידים את תאי הגזע מהדם ומזריקים אותם לחלל הברך.

הטיפול הניתוחי בכאבי ברכיים תלוי בראש ובראשונה בסוג הבעיה, ההחלטה שצריך ניתוח היא של הרופא האורתופד אך ההחלטה מתי ואם לעבור את הניתוח היא של המטופל, ההחלטה היא אישית ותלויה בפגיעה באיכות החיים ובמיצוי הטיפולים האחרים (שמרניים) : הניתוחים שמבצע בד”כ מומחה ברפואת ספורט (יש מומחים ברפואת ספורט שמבצעים החלפת מפרק ברך חלקית או מלאה): בקרע של רצועה צולבת או צידית – שחזור רצועה . בקרע של סההרון (מניסקוס) – תפירה של החלק הקרוע במידת האפשר או כריתה במידה והחלק קטן ולא ניתן לתיקון. הניתוחים שמבצע בד”כ מומחה בהחלפת מפרקים: החלפת מפרק ברך חלקית – פגיעה ממוקדת במדור אחד בלבד של הברך (פנימי או חיצוני) במידה והסחוס במדורים האחרים תקין לחלוטין. החלפת מפרק ברך מלאה – במידה ויש שחיקת סחוסים ביותר ממדור אחד בברך.

העיתוי להחלפת מפרק הברך הוא אישי ותלוי בסגנון החיים של האדם ובתפיסה שלו לגבי אורח החיים הרצוי לו, (כמה הוא מוגבל גופנית בעקבות הבעיה בברך, מה הצפיות האישיות שלו לרמת הפעילות הגופנית), מה מידת הסבל הנתפס (סף הכאב משתנה מאדם לאדם). ההחלטה לעבור ניתוח החלפת מפרק אינה תלויה בהכרח בגיל או במצב השחיקה בצילום הרנטגן, לדוגמא: אם השחיקה בצילום הרנטגן היא סופית אך איכות החיים הנתפסת טובה (הקריטריונים הם אישיים) לא יוצע ניתוח להחלפת המפרק. אך כאשר הכאב כרוני (קיים תקופה ממושכת), מוצו הטיפולים השמרניים האפשריים ללא הטבה והפגיעה באיכות החיים משמעותית (לפי הקריטריונים האישיים) הרופא האורתופד יציע לך להחליף את המפרק.

השלבים באבחון כל בעיה רפואית כוללים לקיחת אנמנזה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקת עזר לאבחנה. אנמנזה רפואית – זהו בעצם תשאול אודות מיקום הכאב, אופי הכאב, משך הזמן, אם הייתה חבלה שקשורה להופעת הכאב, אם זו הפעם הראשונה או שכאב כזה מוכר מהעבר, מה מחמיר או מקל את הכאב, האם קיים כאב לילי, האם ישנה תחושת חוסר יציבות של הברך. בנוסף הרופא ישאל על מחלות רקע ותרופות קבועות שאתה לוקח. בדיקה גופנית- הרופא יביט על מראה הברך ועל הציר של הרגל, ילחץ בנקודות מסוימות בברך שמפיקות כאב, יבדוק את טווחי התנועה של הברך, את יציבות הרצועות והגידים סביב הברך ואת הדופק בנקודות מסוימות בכף הרגל. בדיקות עזר – הרופא יכול לבקש בדיקות שיעזרו לו באבחנה כמו בדיקות דם לזיהוי מצבי דלקת, דלקת מפרקים שגרונית, לופוס, זיהום, גאוט. בדיקות הדמיה כגון צילומי רנטגן, CT, MRI או מיפוי עצמות. לעיתים כאשר הרופא יחשוד שהסיבה לכאבים היא הקרנה מאזור אחר בגוף כמו מפרק ירך או גב הוא יפנה לבדיקות של איבר אחר או ייעוץ של מומחה בתחום עמוד שדרה או רפואת ספורט.

העצב התחושתי שמעצבב את הברך יוצא מהגב התחתון ומעצבב את כל הרגל כולל הירך, הברך ועד לקרסול. לפעמים הכאב יכול להיות פנימי (מוקרן) לאורך הרגל ולכן כאב שמורגש בברך יכול להיות מהברך או מוקרן מבעיה מאיבר אחר כולל מהירך (פעמים רבות) מהגב או מהקרסול.

נמק ספונטאני של חלק מעצם בברך (Spontaneous osteonecrosis of the knee) נפוץ יותר בנשים, בד”כ מעל גיל 55. גורמי הסיכון יכולים להיות: שימוש בסטרואידים, מחלת לופוס, אלכוהוליזם, דלקת לבלב, ראומטואיד ארטריטיס, אנמיה חרמשית. הסימנים: כאב חריף ופתאומי ונפיחות של הברך,הכאב מחמיר בלילה ובדריכה על הרגל, ללא סיפור של חבלה. מיקום הנמק בד”כ בקונדיל הפנימי של עצם הירך (femoral condyle) ולעיתים רחוקות תהיה מעורבות של החלק העליון של עצם השוק (Tibial plateau). האבחון נעשה בד”כ באמצעות סיפור המקרה, בדיקה גופנית, MRI. הטיפול יכול להיות שמרני או ניתוחי. בחלק מהמקרים ניתן להחלים לגמרי עם טיפול שמרני הכולל משככי כאבים והמנעות מדריכה על הרגל הפגועה

ההחלטה על סוג בדיקת ההדמיה תלויה בסוג הבעיה. הרופא יחליט איזה בדיקה מתאימה ביותר לבעיה שלך  לפי האנמנזה (תשאול) שלקח והבדיקה הגופנית, כל בדיקת הדמייה מתאימה יותר לבעיות מסויימות ופחות לאחרות. X-RAY – צילום רנטגן , יראה שבר, פריקה, שחיקת סחוסים – בד”כ בשלבים מתקדמים יותר, יבוצע בעמידה ובשכיבה במבטים קדמי-אחורי וצידי. (MRI – (Magnetic resonance imaging – סורק בתהודה מגנטית, הרופא יבקש בחשד לפגיעה ברקמה רכה (קרע של רצועה, מניסקוס, גיד), חשד לנמק של אזור מסוים בעצם (AVN, SONK), גידול של רקמה רכה, שברים בעצמות סביב הברך , שחיקת סחוסים בשלבים התחלתיים. CT – סורק בטומוגרפיה ממוחשבת, זוהי בעצם תמונת רנטגן תלת מימדית של המפרק שדרושה לאבחון במצבים של שברים מורכבים או גידולים בעצמות הברך.

ישנן סיבות רבות לכאבי ברכיים ולא תמיד אפשר למנוע את כולן אך אפשר לאמץ אורח חיים בריא כדי לשמור על בריאות המפרקים, להלן כמה המלצות שכדאי לאמץ: שמירה על משקל גוף תקין אחד הדברים שמשפיעים בצורה המשמעותית ביותר אך קשים ליישום הוא שמירה על משקל גוף תקין משקל גוף תקין מוריד את העומס על המפרקים ושומר עליהם בפעילות ספורטיבית וגם בפעילות היום יומית כולל הליכה, טיפוס וירידה במדרגות. במחקרים מסוימים נמצא כי ירידה של כחמישה ק”ג ממשקל הגוף יכולה להקטין משמעותית את העומס על המפרק ולהוריד את רמת הכאב. בנוסף, משקל גוף תקין קשור גם בהורדת כמות הפציעות במפרק כולל קרעים של רצועות וסחוסים. פעילות גופנית – חיזוק וגמישות שרירים, רצועות וגידים חלק מכאבי המפרקים  קשורים בירידה בגמישות הרקמות הרכות סביב המפרק ומסת השרירים המחזיקים ומייצבים את הגוף והמפרקים. נוקשות של רצועות וגידים תגרום לפגיעה באיזון וביציבות סביב המפרק ותוביל לכאב בתנועות מסוימות למשל באזור גיד הפיקה (פטלו-פמורלי) בקדמת הרגל, והגיד האיליאו-טיביאלי באזור החיצוני של הירך מעל הברך. בכדי למנוע נוקשות של הגידים והרקמות חשוב לשמור על פעילות גופנית המחזקת את השרירים סביב המפרקים  ופעילות המשמרת גמישות כמו פילאטיס, יוגה וכד’. הקפדה על פעילות גופנית בטוחה ומניעת פציעות תאונות ספורט הם חלק מהגורמים לפגיעה וקרעים ברצועות ובסחוסי הברך ולאורך זמן יכולות לתרום גם לשחיקת הסחוסים, ישנם כללי בטיחות שיש לאמץ בזמן פעילות ספורטיבית על מנת להימנע מפציעות. במידה ויש כאבים במפרקים כדאי לאמץ ככל שניתן פעילות ספורטיבית שאינה מעמיסה על המפרקים כגון שחייה או הליכה על פני ריצה, טניס, כדור סל או כדור רגל או לבצע פעילות שמעמיסה על המפרקים פחות פעמים בשבוע ולפרק זמן קצר יותר . כדאי להימנע מפעילות ספורטיבית במצבי עייפות, אחרי יום עבודה ארוך או חוסר בשעות שינה. בכל מקרה חשוב לכבד את הגוף ולהיות קשובים לו, במידה ויש כאב או חוסר נוחות כדאי לקחת מנוחה ולחזור לפעילות בזמן אחר.

מה צריך לדעת לפני ניתוח?

לד”ר בר זיו יש הסכם ניתוחים וייעוצים מול כל קופות החולים (מכבי, מאוחדת, כללית ולאומית) ועם חלק מחברות הביטוח הפרטיות

כן. הניתוח כרוך בתשלום השתתפות עצמית.

אחרי שקבעת מועד ובית חולים בו תרצה לעבור את הניתוח נשלח אליך בדרך שתבחר הסבר מפורט על השלבים בדרך:

  • שלב הראשון: תור לרופא המטפל בקופת החולים, אנו נצייד אותך במכתב המיועד אליו ובו בקשה לכל הבדיקות אותן תצטרך לבצע לפני הניתוח.

יכול להיות שתצטרך לקבוע תור למומחה רפואי (קרדיולוג, נפרולוג, ריאות וכד’) בהתאם למחלות הרקע שלך, אנו ננחה אותך אם יש צורך, את התור הזה תצטרך לקבוע בהקדם האפשרי.

  • שלב שני – ביצוע בדיקות: בדיקות דם ושתן,תרביות, אקג, צילום חזה וכד’ לפי רשימה מדוייקת שתקבל לפני הניתוח (פירוט בהמשך).
  • שלב שלישי – פגישת הכנה לפני ניתוח עם רופא מרדים ואחות מטעם בית החולים (תקבל מאיתנו מידע לגבי תיאום הפגישה).
  • שלב רביעי – פגישת הכנה לפני ניתוח עם ד”ר בר זיו ואחות במרפאה (תקבל מאיתנו מידע לגבי תיאום הפגישה).
  • שלב חמישי – יום הניתוח.

ד”ר בר זיו מנתח בבתי החולים:

  • הרצליה מדיקל סנטר
  • אסותא
  • רפאל

בחירת בית החולים תלויה בקופת החולים או חברת הביטוח בה אתה מבוטח, נוכל לתת לך יותר פרטים בפגישה במרפאה.

כורסא/כסא נוח עם אפשרות להרמה של הרגל המנותחת: בשבועות הראשונים מומלץ להקפיד על הרמת הרגל המנותחת במנוחה (ישיבה/שכיבה). הליכון ומקל: הליכון מתקפל עם שני גלגלים מקדימה ומקל הליכה ניתן להשאיל מיד שרה או עזר מציון. להביא הליכון ליום האשפוז. סבון חיטוי לעור: SEPTAL SCRUB (כלורהקסידין גלוקנט 4%) להכנת העור לפני הניתוח. לרכוש בבית מרקחת (תקבל הנחיות לרחצה).                    ציוד חיטוי וחבישה: לא חובה לרכוש לפני הניתוח (בד”כ אין צורך) במידה ותרצו להכין מראש, להלן פירוט חמרי החבישה הדרושים החלפת חבישה: פד גזה סטרילי  10*10 ס”מ (חבילה של 10 יח’ ארוזות בנפרד) אלכוהול 70% לחיטוי. פד חבישה סטרילי עם שוליים דביקים  . טיפול בעצירות: בבית מרקחת תמצאו מגוון פתרונות ללא מרשם לטיפול בעצירות אחרי ניתוח. (למשל סירופ אבילאק/אבקת נורמאלקס/ נרות גליצרין). משככי כאבים ומדלל דם: את המרשמים תקבל/י בפגישה לפני הניתוח. את המרשמים צריך להמיר למרשמי קופ”ח דרך הרופא המטפל (משפחה) כדאי לשריין תור מראש.

מטרת הפגישה היא להעריך את הסיכונים שיש בהרדמה, לודא שכל הבדיקות תקינות, ולהחליט על סוג ההרדמה המתאים למצבך הרפואי וסוג הניתוח. בפגישה המרדים/רופא יקח דם לסוג והצלבה.

איזו הרדמה מומלצת?

קיימות מספר אפשרויות להרדמה בניתוח החלפת מפרק, נהוג לחלקן להרדמה כללית והרדמה אזורית בשילוב טשטוש. ככלל, קיימת ההעדפה לניתוחים בהרדמה אזורית זאת לאור הפחתת שיעור הסיכון לפקקת ורידים והתאוששות מהירה לאחר הניתוח, אך ההחלטה וקביעת סוג ההרדמה היא של הרופא המרדים תוך התייעצות עמך ועם הצוות המנתח. פרטים מדוייקים ניתן לקבל מהרופא המרדים ביום הפגישה עימו. בכל מקרה, ההחלטה הסופית על סוג ההרדמה תקבע על ידי המרדים ביום הניתוח.

 כמה זמן נמשכת הפגישה?

קח/י בחשבון זמן שהיה של עד שעתיים וחצי.

 לאן להגיע?

תקבל הנחיות מדוייקות במועד תאום הפגישה.

 מה להביא לפגישה עם המרדים?
  • סיכום מידע רפואי מרופא המשפחה המציין אבחנות רפואיות וטיפול תרופתי (כולל שם ופרטי התקשרות עם הרופא המטפל לצורך בירורים).
  • סיכום ביקור ד”ר בר זיו עם ההמלצה על הניתוח.
  • את כל הבדיקות שנתבקשת לבצע לפני הניתוח ותשובותיהן: בדיקות דם כולל ספירת דם ערכי ביוכמיה בדם כולל תפקודי כבד וכליה, תפקודי קרישה, שקיעת דם, CRP בדיקות שתן לככילת ותרבית,תרבית מהנחיריים לנשאות MRSA, אקג מהימים האחרונים, צילום חזה כולל פיענוח, דיסק צילום המפרק וכל הבדיקות הנוספות והיעוצים אותן נתבקשת לבצע (במידה וביקשנו ייעוץ רופא מומחה כגון קרדיולוג, ריאות, כלי דם, נוירולוג וכד’)
  • יש להצטייד בתעודת זהות או רשיון נהיגה, בנוסף הבא עמך תצלום תעודת זהות

פגישה זו תתואם עבורכם על ידי מתאמת הניתוחים בין שבוע לשבועיים לפני הניתוח, את ההודעה על מועד ומיקום פגישה תקבלו דרך הטלפון או הדוא”ל.

היכן הפגישה?

במרפאה ברחוב הברזל 11 תל אביב (בנין A, קומה 5)

מה להביא?

לפגישה זו יש להביא את תשובות כל הבדיקות שהתבקשת לבצע לקראת הניתוח ודיסק צילום הרנטגן של המפרק.

מה בפגישה?
  • נסתכל על תשובות הבדיקות ונוודא שאת/ה מוכנ/ה לניתוח.
  • נחתים אותך על הסכמה לניתוח.
  • ניתן לך חוברת מידע ובה מידע מפורט על תקופת ההחלמה לאחר השחרור מבית החולים.
  • ניתן דגשים חשובים על הניתוח ותקופת ההחלמה.
  • נצייד אותך במרשמים ותכנית טיפול במשככי כאבים ומדלל דם לתקופת ההחלמה שאחרי הניתוח (את המרשמים שתקבל/י/ צריך להמיר למרשמי קופ”ח דרך הרופא המטפל).
  • נענה לשאלות.

מומלץ להביא לפגישה קרוב משפחה, בן זוג או חבר שילוה אותך בתהליך הניתוח וההחלמה שלאחריו.

  •  טופס התחייבות ( 17 ) מקופת החולים או טופס התחייבות מחברת הביטוח.
  • אמצעי תשלום לביטחון : מזומן, המחאה בנקאית (צ’ק) או כרטיס אשראי.
  • תעודת זהות.
  • להביא את כל תוצאות בדיקות הדם שביצעת.
  • מכתב מהרופא המטפל המפרט את התרופות הקבועות והמצב הבריאותי.
  • את התרופות שהנך נוטל באופן קבוע באריזתן המקורית.
  • צילום חזה , א.ק.ג.
  • דיסק עם צילום המפרק המנותח.
  • כלי רחצה, נעלי בית.
  • יש להסיר לק מהציפורניים בידיים.
  • הליכון שני גלגלים מתקפל ומקל (בתמונה למעלה).

משך האשפוז בד”כ יומיים

מה צריך לדעת על התקופה שאחרי הניתוח?

כיומיים או שלושה ימים לאחר הניתוח תוכל/י להשתחרר לביתך כשאת/ה הולך על רגליך בעזרת הליכון, החזרה הביתה תתבצע ברכב רגיל, הפיזיותרפיסט שיבקר אצלך במהלך האשפוז ינחה אותך כיצד להיכנס בבטחה לרכב (מבלי להעמיס משקל יתר על הרגל המנותחת) . אם הנסיעה ארוכה משעה כדאי לרפד את המושב בכרית בכדי שהנסיעה תהיה נעימה יותר עבורך.

אין מניעה לעלות ולרדת במדרגות לאחר השחרור מבית החולים אך צריך לעשות זאת בצורה בטוחה ונכונה. בכדי לעלות או לרדת במדרגות תצטרך להשתמש במקל ומעקה, הפיזיותרפיסט בבית החולים ילמד אותך כיצד, הדגש את העניין בפניו ובקש/י ממנו להדריך אותך.

במכתב השחרור שתקבל ביום האחרון לאשפוז ישנם המלצות להמשך טיפול כולל המלצה לפזיותרפיה בבית. דוח השחרור יפוקסס למרפאת קופת החולים שלך ביום השחרור, מומלץ להתקשר למרפאה ולוודא שהתקבל ומטופל.

הפזיותרפיסט מטעם קופת החולים באזור מגורך מגיע לביתך בדרך כלל בין פעמיים בשבוע למשך כחצי שעה עד שעה ובמשך כשבועיים עד שלושה לאחר הניתוח. במידה ויש צורך בטיפולים נוספים (הפזיותרפיסט ינחה אותך לפי קצב התקדמותך) תתבקש להגיע למכון הקרוב לביתך. הפזיותרפיסט ינחה וילמד אותך אילו תרגילים לבצע, חשוב מאד לחזור על התרגילים מספר פעמים ביום!

התופעות הרשומות אינן מפיעות אצל כל המנותחים, ותלויות במאפייני רקע רבים המשתנים מאדם לאדם. התופעות הן זמניות, נורמאליות וחולפות עם הזמן. כאב – הכאב הוא חלק מתהליך ההחלמה התקין לאחר הניתוח, בכדי להימנע מכאב חריף שישתק את פעילותך ויעכב את החלמתך יש צורך להשתמש במשככי כאב בהתאם לטבלת הכאב האישית שבנינו עבורך. הכאב החריף יופיע בשבועיים הראשונים לאחר הניתוח וירד בהדרגה עם הזמן. חשוב מאד לקחת משככי כאב בשעת הצורך אך יחד עם זאת בכדי להימנע מטיפול מיותר יש לבצע הערכת עוצמת כאב כל כמה ימים ולבחון אם יש עדיין צורך בכל הכמות. הדרך לבצע הערכת כאב היא להרחיק מעט את המרווח בין המנות של משככי הכאב או להוריד את המינון בחלק מהמנות בהדרגה (לקחת כדור אחד במקום שניים יחד). בד”כ בשלבי ההחלמה האחרונים יש צורך ליטול משככי כאב רק בלילה במידה וישנה בעיה באיזון הכאב צור אתנו קשר להתייעצות. חשוב לדעת – במהלך חודשי ההחלמה הראשונים יכול להופיע כאב מדי פעם כאשר מגבירים פעילות או כתוצאה מתהליכי החלמה טבעיים שעדיין מתרחשים סביב העצם והרקמות הרכות שמסביב למפרק. הכאב בד”כ חולף מעצמו תוך ימים ספורים. במידה והכאב מחריף, אינו משתפר או מלווה בקושי בדריכה על הרגל מומלץ ליצור אתנו קשר. נפיחות (בצקת) – במהלך השבועיים הראשונים שלאחר הניתוח יתכן כי הרגל תתנפח בהדרגה, בשלב הראשון באזור הניתוח ולאחר מכן לאורך כל הרגל המנותחת ולפעמים גם הבריאה. הבצקת היא חלק מתהליך ההחלמה התקין ויכולה להישאר מספר שבועות עד חודשים לאחר הניתוח תלוי בזרימת הדם, משקל הגוף, סוכרת ועוד אם הנך סובל מזרימת דם לקויה, משקל עודף, סוכרת, דלדול שרירים, ורידים בולטים ונפיחות ברגליים לפני הניתוח סביר שהבצקת תלווה אותך לזמן ארוך יותר אחרי הניתוח.  בכדי לסייע בהפחתת הבצקת אנו ממליצים על מספר פעולות:

  1. הרמה של הרגל המנותחת על גבי כריות ככל שניתן כל זמן שאת/ה לא בפעילות (ישיבה או שכיבה)
  2. תרגול תנועות במנוחה– בזמן ישיבה או שכיבה מומלץ מאד לבצע תנועות חוזרות של הרמה מעלה והורדת כפות הרגליים והקרסוליים על מנת להפעיל את השרירים ולהזרים את הדם באמצעותם
  3. הליכה – הליכה מכווצת את השרירים ומסייעת בהזרמת הדם לכוון הלב
  4. חבישה אלסטית- מומלצת במהלך היום רק במידה ומבוצעת כראוי! חבישה אלסטית שלא מונחת כראוי עשויה לעכב זרימת דם ולגרום לפעולה הפוכה.
  5. קומפרסים קרים – ניתן להשתמש בשקית של ירקות קפואים (עדיף גרגירים קטנים) עטופה במגבת. יש להניח על האזורים הנפוחים מספר פעמים ביום למשך כ 20 דקות בכל פעם.

שטפי דם – יכולים להיות באזור הברך, קרסול, ירך, עכוז, בטן. לא מדובר בדימום פעיל. שטף הדם ייספג בהדרגה תוך שבועיים עד שלושה לאחר הניתוח. הפרשה מפצע הניתוח – יכולה להופיע הפרשה דמית או צהבהבה בימים הראשונים שלאחר הניתוח (לא שכיח). בכל מקרה בו מופיעה הפרשה יש ליצור עמנו קשר. אנו מעדיפים לקבל לטלפון הנייד צילום של הפצע הניתוחי והחבישה עם ההפרשה (לציין תוך כמה זמן נוצרה). תחושת חום מסביב לאזור הניתוח/ברגל המנותחת – תחושת החום נובעת מתהליך ההחלמה התקין של הגוף עקב זרימת דם מוגברת לאזור הניתוח. התחושה יכולה להמשך מספר שבועות לאחר הניתוח עצירות – יכולה להתפתח לאחר ניתוח כתגובה לחומרי ההרדמה בשל ירידה בתנועתיות המעיים וכתופעת לוואי של משככי כאב ממשפחת האופיואידים (רוקסט, פרקוסט). כדאי להקפיד על תזונה רכה עשירה בסיבים תזונתיים לאחר הניתוח. (ניתן לרכוש בכל בית מרקחת סירופ אבילק ללא מרשם וליטול לפי ההוראות הרשומות על הבקבוקון). במידה והעצירות נמשכת יש להתייעץ עם הרופא המטפל על דרכים נוספות לטיפול בעצירות. מומלץ לא לדחות את הטיפול בעצירות ליותר מיומיים לאחר השחרור מבית החולים.

מדללי דם ניתנים לאחר ניתוחים אורתופדיים בינוניים וגדולום בשל הסיכון ליצירת קריש דם לאחר ניתוח. קריש דם שנוצר וניתק עלול להגיע לאיברים חיוניים כמו ריאות ומוח ולסכן את בריאותך. בבית החולים מדללי הדם ניתנים בזריקה (קלקסן) בבית יש להמשיך את נטילת מדלל הדם דרך הפה למשך כחודש אלא אם נאמר אחרת.

בניתוחי החלפת מפרק ירך – החתך הניתוחי בשיטה של ד”ר בר זיו הוא חתך לרוחב הירך שנקרא “ביקיני” הוא ממוקם בשליש העליון החיצוני של הירך הקדמית ואורכו כ 8-12 ס”מ. פצע הניתוח נסגר בד”כ בתפר נספג ועליו נמרחת שכבת דבק שקוף ומעל כל הפצע מונחת יריעת ניילון שקופה ודביקה. אפשר להתקלח מיד אחרי הניתוח, עם היריעה ניתן להתקלח בחופשיות ולנגב במגבת יבשה לאחר המקלחת. בד”כ אין צורך להחליף חבישה. במקרים מיוחדים עור הפצע נסגר בסיכות, יש להוריד אותם כ 14 יום לאחר הניתוח בקופת החולים) בניתוחי החלפת ברך- הצלקת הניתוחית באורך כ 15 ס”מ ממוקמת לאורך קדמת הברך ונסגרת בתפר פנימי או סיכות. כדאי להשאיר את החבישה המיוחדת אתה יצאתם מבית החולים למשך כמה ימים אך לא יותר משבוע עד 10 ימים, ניתן לבקש מאחות קופת החולים להגיע אליכם הביתה להחליף חבישה או לגשת לקופת החולים ולהחליף שם. ניתן להתקלח מיד לאחר הניתוח עם החבישה המיוחדת, היא עמידה לנוזלים! ברוב המקרים הפצע נסגר בתפר פנימי במידה ויש סיכות ניתוח ניתן להוריד 14 ימים לאחר הניתוח בקופת החולים.

מומלץ להמתין עד לביקורת הראשונה במרפאה. החזרה לנהיגה היא בטווח של ארבעה עד ששה שבועות לאחר הניתוח, לפי התקדמות האישית.

חזרה לעבודה תלויה בסוג העבודה ובקצב ההחלמה האישי. ניתן לחזור בהדרגה בד”כ כשישה-שמונה שבועות לאחר הניתוח.

לכל מנתח יש גישה משלו בעניין האנטיביוטיקה המניעתית לפני טיפולי שיניים כולל שיננית. ד”ר בר זיו ממליץ לקחת אנטיביוטיקה מניעתית כשנתיים לאחר ניתוח. מידע כתוב בעניין תוכל/י לקבל בפגישת הביקורת אחרי הניתוח.

אין בעיה לעבור דרך גלאי מתכות אחרי ניתוח (המעבר אסור למושתלי קוצב לב) הגלאי יצפצף בעקבות השתל. ניתן להציג כרטיס מיוחד שתקבל/י בפגישת הביקורת הראשונה שלאחר הניתוח.

אין מניעה לטוס לחו”ל מספר שבועות לאחר הניתוח במידה ומרגישים טוב.

בד”כ אין צורך בטיפול מיוחד בצלקת, בשיטת התפירה הפנימית הצלקות בד”כ עדינות יותר מצלקות הנסגרות בסיכות מתכת. אם יש לך נטייה ידועה לפתח צלקות קלואידיות (עבות ורחבות) נוכל לייעץ לגבי טיפול בצלקת בפגישת הביקורת הראשונה שלאחר הניתוח.