שחיקת סחוס בברך מחולקת לחמש דרגות חומרה של תופעה:
שלב 0 – זהו שלב בו הברך בריאה, אין סימנים לקיום של שחיקת הסחוס, כאב או מגבלה כלשהיא.
שלב 1 –
אצל אדם בשלב זה נראה בצילום צמיחה קלה של זיזי עצם (חלקי עצם קטנים הצומחים באזורי חיכוך בברך). אצל אדם בשלב זה בדרך כלל לא יהיו תלונות על כאב או אי נוחות מפני ששחיקת הסחוסים היא קטנה וממוקדת. בשלב הזה פעמים רבות התופעה אינה מאובחנת ומטופלת, לפעמים אם הרופא המטפל יחשוד בהתחלה של שחיקה או במקרים בהם יש היסטוריה משפחתית של שחיקת סחוס בברך ניתן לקחת תוספים כמו גלוקוקוזמין וכונדרואיטין, לרדת במשקל, ולבצע התעמלות קלה באופן קבוע, הקפדה על ההמלצות יכולה לסייע בהאטה של התפתחות השחיקה.
שלב 2 –
בשלב זה השחיקה נחשבת לבינונית, בצילום הרנטגן נראה יותר זיזי עצם אך הסחוס יראה במצב יחסית טוב והמרווח בין שתי עצמות המפרק יראה שמור ולא יהיה חיכוך בין העצמות, בשלב זה עדיין קיים מספיק נוזל סיכוך במפרק. יתכן שיופיעו לראשונה גם סימנים גופניים כמו כאב בברך אחרי פעילות מאומצת, תחושה קלה של נוקשות ורגישות במפרק בכיפוף ויישור. הרופא המטפל יכול לאבחן ולהתחיל לטפל בשחיקת סחוס בברך בכדי להאט את התקדמותה. הטיפול בשחיקה בינונית עדיין שמרני וברוב המקרים אינו כולל תרופות. הטיפול המוצע יכלול ירידה במשקל בעזרת דיאטה והתעמלות, גם לאנשים שאינם סובלים מעודף משקל מומלץ להתחיל בפעילות גופנית קבועה עם דגש על חיזוק שרירי המפרק והגברת היציבות שלו. כדאי למנוע עומסים מיותרים על המפרק כמו בזמן כריעת ברך וקפיצות, לפעמים חבישה של האזור יכולה לתת תחושת יציבות. בשלב זה חלק מהאנשים יזדקקו לטיפול תרופתי למשל ממשפחת משככי הכאב שאינם סטרואידים או אקמול, הטיפול התרופתי יהיה יעיל יותר אם יעשה בשילוב עם ירידה במשקת, התעמלות סדירה ומניעת עומס קשה על המפרק.
שלב 3 –
בשלב זה ניתן לראות כבר נזק גלוי לסחוס, בצילום רנטגן המרווח בין העצמות יראה מוצר. הסימנים הגופניים יכולים להיות כאב תכוף יותר לאחר הליכה, ריצה, כיפוף או כריעה, נוקשות של המפרק לאחר ישיבה ממושכת או קימה משינה, המפרק עשוי אף להתנפח לאחר פעילות מאומצת. במידה והטיפול השמרני והתרופתי אינו עוזר מומלץ לשקול הזרקת קורטיזון למפרק. קורטיזון הוא סטרואיד המיוצר באופן טבעי על ידי הגוף והוכח כמקל על הכאב עד מספר חדשים. בכל אופן, יש לשקול היטב יחד עם הרופא האורטופד את יתרונות ההזרקה מכיוון שבשימוש חוזר היעילות יורדת משמעותית ועל פי מחקרים בשימוש ארוך טווח קיים סיכון של החמרת הנזק הסחוסי בטווח הארוך. במידה ותררופות לשיכוך כאב בינוני כמו אקמול ו NSAIDs אינן עוזרות ניתן לקחת תרופות חזקות יותר, נרקוטיות (אוקסיקודון, קודאין), תרופות אלו יעילות יותר לטיפול בכאב חריף אך בעלות תופעות לואי כגון בחילה, חולשה, עייפות וקיים סיכון להתמכרות בשימוש ממושך. אפשרות נוספת לטיפול בשלב זה הן זריקות של חומצה היאלורנית למפרק, ניתן לבצע בשתיים או שלוש זריקות תוך שבועיים שלושה, ההקלה אינה מיידית והיא יכולה להגיע לאחר כמה שבועות ולהמשך עש כחצי שנה.
שלב 4 –
זהו שלב שחיקה חמור, בשלב זה נראה בצילום רנטגן היצרות משמעותית של המרווח המפרקי, הסחוס נשחק כמעט לגמרי ונזל הסיכוך של הברך כמעט אינו קיים ואינו מונע חיכוך של העצמות זו בזו. בשלב זה תנועות המפרק מפיקות כאב רב והמפרק נוקשה ומוגבל מאד. בשלב זה מומלץ ניתוח החלפת מפרק ברך, את המפרק הפגוע מחליפים בשתל מלאכותי, המנתח יסיר את הסחוס הפגוע מעצמות המפרק ויחליף אותו בשתל עשוי מתכת ופלסטיק קשיח.
